מעוף בשוק - שבוע 29
חלק ממה שעבר לכם מתחת לכנף השבוע בשוק ההון
לדעתי ללא ספק, זו תמונת השבוע. הקרע בין טראמפ לפאואל ידע הרבה. אתמול נועדו השניים במטה הפדרל ריזרב, עם אירוע תקשורתי מביך מעט, שעוד נחזור אליו בהמשך.
אז החלטתי לנסות את הקונספט החדש הזה של העברת מידע וידע, במסגרת הבלוג הזה. טכנית, אני מוצא אותו נוח - אבל זה אף פעם לא יצליח להקיף את הכל.
השווקים גדושים במידע, ויש גם הרבה מידע חשוב שמרכיב פאזל בהחלטות השקעה. אני אנסה להעביר לכם כאן, חלק מהניתוחים והפרשנות שלי, בתקווה שזה יהיה לכם לעזר.
ההגה רועד בטסלה?
טסלה הגיעה אל הדוחות הכספיים של הרבעון הנוכחי כאשר היא במגמת עליה בהון החוזר למכירות. ההון החוזר הוא ההשקעה התפעולית בכל מכירה. כלומר, אשראי הלקוחות, ההשקעה במלאי עומד בניכוי אשראי שהתקבל מספקים. בפאזה של צמיחה, ההון החוזר יכול להיות אף שלילי. זה מצב שבו יש גירעון תפעולי והחברה מתממנת על ידי ספקיה. אנחנו יכולים לראות את זה בתקופה של בין הרבעון הרביעי של שנת 2020 לרבעון השלישי של שנת 2022.
במהלך תקופה זו, מחיר המניה השלים עליה של כ - 300%~ ואף יותר מכך בתקופות הביניים.
משמעות של עליה בהון החוזר ביחס למכירות היא שהחברה מקבלת את תזרימי המזומנים שלה מהפעילות השוטפת בקצב איטי יותר מאשר היא קיבלה בתקופות אחרות.
אולם, טסלה מפגינה נזילות טובה ומציגה מקורות למימון בטווח הקצר, כאשר היא שומרת על יחס מהיר Quick Ratio חיובי של 1.35x~
טסלה ייצרה מעל 410 אלף רכבים ומסרה כ 384 אלף, ירידה משמעותית לעומת התקופה המקבילה. הנתונים על המכירות והירידה בשולי הרווח משקפים תחרות מחירים, במיוחד מול יצרנים סיניים והאטה בקצב מכירות בעולם. גם הירידה באשראי הרגולטורי והפחתת תמריצים פדרליים בארצות הברית מהווים רוח נגדית.
דעתי האישית אותה ביטאתי במספר מקומות, היא שאין לטסלה נכון לעכשיו יכולת להתחרות בחברות התעשיה המסורתית במסירות רכבים חשמליים. הורדת המחירים האגרסיביים שנועדה לעורר ביקוש הביאה לשחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית של תחום הרכב, מה שהגביר את דרגת הרגישות למספרים של נתוני המסירות.
למרות זאת, לב טכנולוגיית התוכנה, הבינה המלאכותית והרובו-טאקסי עדיין זוכים לערך בעיני משקיעים ואנליסטים, אם כי ישנה שונות הנוגעת לעיתוי הצמיחה באלו בין אנליסטים. בעיקר עולה מפה חוסר וודאות - כיאה לחברתהAI. אני סבור שההשקעה האגרסיבית יחסית במחקר ופיתוח תיתן את פירותיה, מתישהו. עבורי טסלה היא No Go, בעיקר כי אני לא יודע לצפות בה כלום.
והמחיר - יקר.
כמה יקר? בואו נבחן את זה בעין פשטנית:
נתבונן על המשקל מתוך מחיר המניה, לפיו משתתפי השוק מתמחרים את הצמיחה העתידית. בשפה המקצועית, נקרא הפרמטר - ערך נוכחי של הזדמנות הצמיחה. Present Value of Growth Opportunity. ככל שמשקלו יותר גדול ממחיר המניה, כך נדע שהמחיר גבוה.
לקחנו כמקרה למבחן מספר חברות. לחלקן, קשר כזה או אחר לתחום הרכב. זו היא אינה רשימת Peer Group. משקיע אשר קונה היום מניות של טסלה, משלם 94% ממחירה על פוטנציאל הצמיחה העתידי. בעין של משקיע ערך, או Quality זה יקר, ונושא ציון Safety נמוך. אין משהו אמיתי להישען עליו.
האם זה אומר שהמניה תניב ביצועי חסר בשנים הקרובות? לא. אבל זו נקודת מבט לרמות סיכון.
ב T-mobile, הרשת נפרסת והתזרים זורם
החברה דיווחה על שיא של כל הזמנים בתוספת נטו של לקוחות פוסט-פייד, עלייה של 9% בהכנסות משירותים פוסט-פייד ו-6% בצמיחה בהכנסות משירותים כוללים. תזרים המזומנים החופשי המתואם עמד על 4.6 מיליארד דולר – שיא לרבעון שני – והמרה גבוהה במיוחד של 26% מהכנסות שירותים.
החברה השקיעה בפריסת 1,000 אתרים חדשים ב-2025 מתוך יעד של 4,000, והשיקה שירות לווייני מסחרי (T-Satellite) שמכסה אזורים לא נגישים ברשתות יבשתיות. העסקה לרכישת UScellular צפויה להיסגר ב-1 באוגוסט, וצפויה להגדיל את מספר אתרי הרשת ב-33%, מ-9,000 ל-12,000. העסקה היא בהיקף של 4.4 מיליארד דולר ותמומן בחלקה ב 2 מיליארד דולר חוב שיינתן במימון מחדש. מדובר בתוספת צפויה של כ 4 מיליון לקוחות חדשים. אולם, כמו ברכישה של ספרינט, גם כאן, תהיה נבירה רגולטורית.
T-Mobile מובילה את מגזר האינטרנט בפס רחב (FWA) זו הרבעון ה-14 ברציפות, תוך גיוס לקוחות עסקיים ושיפור בשביעות רצון המשתמשים. בנוסף, החברה משיקה חיבורי סיבים אופטיים תחת המותג T-Fiber, עם יעד של 100,000 חיבורים חדשים השנה – תוך שילוב פעילות של החברות Lumos ו-Metronet שנרכשו לאחרונה.
כ-66% מהשדרוגים מבוצעים כיום דיגיטלית דרך אפליקציית T-Life, שהגיעה ל-75 מיליון התקנות. מסלולי שירות יוקרתיים יותר נבחרים בשיעור גובר, כאשר מסלול Experience Beyond רשם זינוק של פי שניים לעומת השנה הקודמת. מגמה זו תורמת לגידול בהכנסה לחשבון (ARPA), שהגיעה ל-5% – הגבוהה ביותר זה 8 שנים.
החברה העלתה את תחזית גיוס הלקוחות הפוסט-פייד ל-6.1–6.4 מיליון ואת תחזית ההכנסות משירותים ליותר מ-6% צמיחה שנתית. ההשקעות ב־CapEx צפויות להסתכם בכ-9.5 מיליארד דולר, ותזרים חופשי מתואם שנתי של עד 18 מיליארד דולר. הנהלת החברה מדגישה פוטנציאל צמיחה משמעותי באזורים כפריים, בפיבר ובשירותים לעסקים קטנים.
במונחי תשואה על ההון המושקע, החברה בשלוש הרבעונים האחרונים עולה מעל רף ה 8%, כאשר הגורם התורם הוא עליה נאה בשולי הרווחיות הגולמית. שולי הרווח התפעולי לרבעון השני עומדים על 24.6%, בעוד השוליים לרבעון המקביל ולזה שלפניו הם 23.37% ו - 21.29% בהתאמה.
הקצאת ההון של צ’ארלס
Charles Schwab הכריזה על תוכנית רכישה עצמית חדשה בסכום חסר תקדים של 20 מיליארד דולר! כמעט פי שלושה מהיקף התוכנית הקודמת שטרם נוצלה במלואה. ההודעה מגיעה במקביל להעלאת הדיבידנד הרבעוני ל־0.27 דולר למניה (עלייה של 8%), ומשדרת איתות חד משמעי לשוק על עוצמתה הפיננסית של החברה. המניה הגיבה בזינוק לשיא כל הזמנים, כאשר השוק מפרש את המהלך כהבעת ביטחון בעסקי החברה ובתזרימי המזומנים שלה.
ברבעון השני, Schwab הציגה צמיחה של 25% בהכנסות לעומת השנה הקודמת, והגיעה ל־5.9 מיליארד דולר במכירות ולרווח נקי של 2.1 מיליארד דולר. נכסי הלקוחות טיפסו לרמה של 10.76 טריליון דולר, תוך פתיחה של 1.1 מיליון חשבונות חדשים. בשיחת הוועידה, ההנהלה דיווחה על תזרים נכסים חדש (Core NNA) של 87 מיליארד דולר ברבעון, וסך של 218 מיליארד דולר במחצית הראשונה – גידול של 39% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
במונחי חוסן פיננסי, החברה מחזיקה ביתרות מזומן ונכסים נזילים של 32.2 מיליארד דולר. המימון הבנקאי המשלֵם קוצץ ב־10.4 מיליארד דולר, מה שמשפר את פרופיל הסיכון ומקטין את עלויות המימון. CFO מייק ורדסקי הדגיש בשיחה כי החוזק במאזן, בשילוב המודל העסקי המגוון, מאפשרים לחברה להמשיך בצמיחה אורגנית תוך החזרי הון נדיבים לבעלי המניות.
בצד התפעולי, Schwab מציגה התקדמות ברורה באוטומציה וחדשנות: מעל 40 מקרים שימושיים של בינה מלאכותית כבר הוטמעו בפעילות, תוך שיפור יעילות בשירות לקוחות, זיהוי פרואקטיבי של צרכים, וייעול תהליכי התאמה אישית. כמו כן, נרשמה עלייה של 14% בשימוש ביועצים פיננסיים ובמוצרים מבוססי עמלות, דבר המחזק את השינוי מאינטראקציות מסחריות למערכות יחסים מבוססות ערך.
לבסוף, ההנהלה הדגישה בשיחה כי שוק ההון מתגמל חברות שמראות גם צמיחה וגם משמעת פיננסית, והמהלך הנוכחי משקף בדיוק את השילוב הזה. תוכנית הרכישה העצמית האגרסיבית לא נובעת מצורך בהגנה אלא מביטחון עסקי מובהק, והיא מהווה אבן דרך חשובה ביכולת של Schwab להקצות הון אסטרטגית ולחזק את מיצוב המותג כחברת השקעות מובילה בשוק האמריקאי.
שירות, עכשיו.
ServiceNow היא פלטפורמת SaaS המתמחה באוטומציה של תהליכים עסקיים, שירותי IT וניהול חוויית עובדים ולקוחות - עם מיקוד הולך וגדל בפתרונות מבוססי AI. מוצרי החברה מאחדים פונקציות כמו ניהול קריאות שירות, אוטומציית תהליכי IT (ITSM), ניהול סיכונים, תפעול HR, שירות לקוחות וניהול פרויקטים תחת ממשק אחיד וניתן להרחבה. הפלטפורמה של ServiceNow משמשת ארגונים גדולים בכל המגזרים לשיפור תפוקה דפוקה, הפחתת עלויות תפעול והאצת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. שירות עכשיו של השנים האחרונות מרחיבה את פעילותה לעולמות ניהול מידע, CRM, אוטומציה חוצת-מחלקות בתוך הארגון ויישומים מבוססי AI, מה שממצב אותה כאחת החברות החדשניות בתחום התשתיות הארגוניות החכמות.
החברה ממשיכה להציג ביצועים נאים, עם צמיחה של 22.5% בהכנסות לרמה של 3.215 מיליארד דולר ברבעון השני, מתוכן 3.113 מיליארד דולר מהכנסות מנויים. התוצאות עקפו את התחזיות, והחברה אף עדכנה כלפי מעלה את תחזיותיה להמשך השנה. מנוע הצמיחה המרכזי הוא שילוב גובר של מוצרי AI בפלטפורמה, כאשר פתרונות כמו Now Assist תורמים לגידול ב-ACV חדש.
התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב-716 מיליון דולר, כאשר תזרים המזומנים החופשי (Free Cash Flow) עמד על 535 מיליון דולר – גידול של 16.5% לעומת הרבעון המקביל. נתון זה חשוב במיוחד, שכן הוא מעיד על איכות הרווחים ועל משמעת פיננסית. גם שיעור התזרים מההכנסות של 16.5% גבוה ביחס לחברות בתחום, מה שמעיד על יעילות תפעולית טובה.
ברמה האסטרטגית, ServiceNow מרחיבה את נוכחותה במגוון מגזרים באמצעות שיתופי פעולה עם AWS, NVIDIA, Cisco ו-UKG, כמו גם באמצעות רכישת data.world. כל אלו מחזקים את תשתית הנתונים והיכולות האנליטיות של החברה, ומבדלים אותה כספק פלטפורמה Agentic AI מקצה-לקצה.
ברבעון הנוכחי הודיעה החברה גם על השקת מוצרים חדשים: AI Agent Fabric, Control Tower, CRM Agents וכן Workflow Data Network. החברה שמה דגש על חיבור בין פונקציות ארגוניות והצעת חוויית משתמש אחודה. מדובר בשינוי פרדיגמה שמבוסס על תפיסת עולם בה מערכות ERP מתקדמות נבנות כ-AI-first.
מבחינת תחזיות, ServiceNow מצפה להכנסות שנתיות ממנויים של כ-12.78 מיליארד דולר, עם תזרים מזומנים חופשי של מעל 2 מיליארד דולר ושולי רווח תפעולי לא-חשבונאי של 30.5%. התחזיות כוללות האטה זמנית ברבעון השלישי עקב חידוש חוזים פדרליים בארה"ב, אך ההנהלה משדרת ביטחון מלא בהתאוששות ברבעון הרביעי.
האם היא ה’בזק’ הקנדית?
רוג'רס הקנדית, Rogers Communications Inc. מחברות התקשורת הגדולות במדינה, עברה בשנה האחרונה טרנספורמציה אסטרטגית. היא השלימה את מיזוג הענק עם Shaw Communications, הרחיבה את פריסת הסיבים והכפילה את כוחה במערב קנדה. בד בבד, רכשה שליטה על חברת הספורט MLSE – בעלת קבוצות NHL, NBA ו-MLS וביססה את מעמדה גם בתחום התוכן והמדיה. כל אלו, לצד רשת 5G בפריסה לאומית, ממקמים את רוג'רס כחברה אינטגרטיבית במודל תשתית-תוכן מתקדם.
כ-88% מהכנסות החברה מגיעים ממנויים חוזרים בתחום הסלולר והכבלים, עם מרווחי EBITDA של כ-60% ויותר, רמות גבוהות גם בסטנדרטים בינלאומיים. מגזר המדיה תורם פחות לשורת הרווח, אך מהווה מנוע אסטרטגי בהבדלה מול מתחרים - במיוחד עם זכויות שידור ספורט בלעדיות ובעלות על קבוצות מובילות. החברה נהנית מבסיס מנויים רחב, קיבולת טכנולוגית, ותוכן ייחודי – שילוב שקשה לאתגר.
באפריל עד יולי 2025 גייסה רוג'רס כ-6.7 מיליארד דולר מהכנסת שותף (Blackstone) לנכסי הרשת, והפנתה את רוב הסכום לפירעון חוב יקר באמצעות הצעת רכש לאג"ח. במהלך אחד, צמצמה את החוב נטו בלמעלה מ-3.4 מיליארד דולר, ושיפרה את יחס החוב/EBITDA מרמה של 4.5 ל-3.6. הדירוגים הפיננסיים נותרו יציבים, והחברה אותתה על מחויבות להמשך הורדת מינוף. וגם לא נשכח, הכניסה לתמונה ידיים חזקות.
ועכשיו לסיכון: הממשלה הקנדית מקדמת תחרות בענף באמצעות רגולציה פעילה: כניסת Videotron כשחקן סלולר ארצי רביעי, חיוב להעניק גישה למפעילים וירטואליים, ופיקוח על מחירים. על רוג'רס לשמר רווחיות תוך תחרות גוברת ושמירה על איכות הרשת – אתגר שמחייב מיקוד בניהול יעיל ובהצעת ערך כוללת ללקוח.
רוג’רס היא חברה שמתחילה לעניין אותי, בעיקר לאור שינוי במבנה המאזן שהופך יותר ויותר בריא. מה שאנחנו קוראים לו Flight to Quality.
EQT: הגז שזורם ישר לתוך מאזן בריא
חברת EQT (סימול: EQT), הנחשבת למפיקת הגז הטבעי הציבורית הגדולה ביותר בצפון אמריקה, ממשיכה להוכיח מדוע היא בין השמות האיכותיים בענף ה-E&P. בדוחות לרבעון השני של 2025, החברה הציגה תזרים מזומנים חופשי (FCF) של כ־240 מיליון דולר, למרות הוצאה חד־פעמית רגולטורית בגובה 134 מיליון דולר. ללא ההוצאה, ה-FCF המתואם היה גבוה משמעותית – כ־375 מיליון דולר.
ומה עם החוב?
אחד הקטליסטים הבולטים שזיהינו - ירידת חוב עקבית - קטליסט שקיבל ביטוי חד: EQT הפחיתה את החוב נטו ב־6 מיליארד דולר בתוך שלושה רבעונים, והגיעה ל־7.8 מיליארד דולר בלבד. החברה מאמצת יעד של חוב נטו של 7.5 מיליארד עד סוף 2025, עם יעד אסטרטגי של ≤5 מיליארד בטווח הבינוני. היחס Net Debt/EBITDA יורד בהתמדה, מה שמפחית סיכון פיננסי ומאפשר גמישות לחלוק דיבידנד, לבצע רכישות עצמיות או להשקיע בצמיחה.
במהלך המחצית הראשונה של 2025, EQT הפחיתה את סך החוב הפיננסי מ־9.37 מיליארד דולר ל־8.37 מיליארד דולר – ירידה של כ־1 מיליארד דולר, שמשקפת גישה אגרסיבית לשיפור מבנה ההון. החברה סגרה לחלוטין את מסגרות האשראי שלה (כולל מסגרת של 150 מיליון דולר שהייתה פעילה בסוף 2024), והקטינה מינוף משתנה דרך פירעון חובות של EQM. לדוגמה, סדרה בריבית 7.5% של EQM לשנת 2027 בהיקף 500 מיליון דולר נמחקה לחלוטין, והוחלפה בסדרה חדשה על שם EQT עצמה באותו היקף ובתנאים דומים.
במקביל, החברה ביצעה רה-ארגון רוחבי של החוב, תוך הנפקת סדרות חדשות לטווח ארוך – ביניהן סדרה בהיקף של 1.09 מיליארד דולר בריבית 4.75% לשנת 2031, וסדרה נוספת של כ־67 מיליון דולר בריבית 6.5% לשנת 2048. סדרות אלו החליפו חוב ישן של EQM, בין היתר סדרות בריביות של 4.5%-6.375% שתוכננו לפירעון ב־2029–2031. בכך EQT מאריכה את פרופיל המח"מ של התחייבויותיה ומפחיתה את סך הריביות השנתיות בטווח הבינוני, תוך צמצום החשיפה לסיכון ריבית בטווח הקצר. יחד עם תזרים חופשי חזק של מאות מיליוני דולרים, החברה שואפת להגיע לרמת חוב נטו של 5 מיליארד דולר – יעד שמחזק את יכולת ההשקעה והתגמול למשקיעים.
בזירה האסטרטגית, EQT חושפת סדרת פרויקטים בהיקף של כמיליארד דולר, המתוכננים לשנים 2026–2028. אלו כוללים הרחבת מערכות דחיסה (MVP Boost), חיבורי תחבורה (Southgate) וחוזים לאספקה מוסדית (Shippingport, Homer City). תחזיות הנהלה מצפות שתשואת התזרים מהפרויקטים תנוע סביב 25%, עם שיאים אפשריים של 40%, תוך גידול בייצוא ה-LNG ותמיכה רגולטורית פדרלית.
עלות ההפקה הכוללת (All-in Operating Cost) הסתכמה בכ־1.08 דולר ליחידת מדידה (Mcfe), נמוך ביחס לממוצע הענפי. הנהלת החברה ממשיכה בגישת “capital discipline” עם שמירה על CapEx נמוך (ב־50 מיליון דולר מתחת לתחזית), ומבנה גידור גמיש שמאפשר לה להפיק תועלת מעליית מחירי גז. ההנהלה ציינה שבמחיר גז של 4 דולר, החברה יכולה לייצר תזרים חופשי שנתי של מעל 2 מיליארד דולר.
בניגוד לשחקנים אחרים בענף, EQT לא ממהרת להרחיב את ההפקה אלא מבססת את אסטרטגיית הצמיחה שלה על חוזים מוסדיים ופרויקטים עתירי תזרים. אחת הדוגמאות היא חוזה אספקה מול מיזם אנרגיה מבוסס דאטה פיטסבורג, הכולל אספקה של 800 Mcf ליום ל-20 שנה. זוהי דרך עקיפה, אך רווחית, לשמר צמיחה ללא חשיפה לתנודתיות בטווח הקצר.
עוברים למאקרו
שוק האג”ח וריביות:
למרות מראית עין של שקט במסחר, תשואת אג"ח ל-30 שנה בארה"ב זינקה מעל 5% בשבועיים האחרונים, ברקע לדיווחים פוליטיים על הדחת פאוול - שכעבור שעה הוכחשו. עקום התשואות נשאר במבנה שטוח עד מעט עולה, והפער בין אג"ח ל-3 חודשים ול-10 שנים מתנדנד סביב האפס.
נעיד שאתמול נצפו טראמפ ופאואל יחדיו במפקדה של הפד בוושינגטון, שכעת היא אתר שיפוצים.
טראמפ במהלך הביקור שלף דף נייר, המתייחס לעלויות השיפוץ של בניין הפדרל ריזרב, והגיש אותו ליו"ר ג'רום פאואל מול התקשורת. בדף צוין כי עלויות הפרויקט עלו ל-3.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר עליהן דווח בעבר. טראמפ טען שהמספר "רק עכשיו פורסם", אך פאואל הגיב מיידית שמדובר בנתון חדש עבורו, ובחן את הדף בעזרת משקפיו.
לאחר עיון, פאואל הסביר שטראמפ כלל במספרים גם שיפוץ של בניין נוסף, "בניין מרטין", שהושלם למעשה כבר לפני חמש שנים. טראמפ המשיך לטעון שזה חלק מהשיפוץ הכללי החדש, אך פאואל תיקן אותו שוב בפני המצלמות: "הבניין הזה הסתיים לפני חמש שנים - זה לא חלק מהעלות החדשה".
מודה, שכאב לי לראות את זה.
למרות שכ-95% מהשוק מעריך שלא תהיה הפחתת ריבית בישיבת יולי, נגיד וולר הציג טיעונים ברורים בעד הורדה מיידית של 25 נ"ב. הוא טוען – ובצדק – שמרבית הלחץ האינפלציוני האחרון נובע מהתייקרויות זמניות כמו תעריפים ושירותי בריאות, שאינם מושפעים מהריבית.
ניתוח חוזי הריבית (Fed Funds Futures) לרבעון הרביעי מצביע על פער בין תמחור השוק לתרחיש בסיס ריאלי של לפחות הפחתה אחת ביולי או בספטמבר. לדעת הדובר, ניתן להפיק תשואה של כ-25–30% על חוזים קצרים, בהנחה שהתמחור יתעדכן לפי התחזיות הריאליות.
הביקוש ל-T-bills ממשיך לגדול, בעיקר נוכח חקיקת ה-GENIUS Act שמחייבת גיבוי מלא של stablecoins באג"ח קצרות. עם זאת, מאחר והריבית על הטווח הקצר מעוגנת לטווח 4.25%–4.50%, גם גידול בביקוש אינו משפיע על הריבית בפועל – מה שמוביל דחיפה משנית לשוק האג"ח הארוך.
האינפלציה
מדד המחירים לצרכן (CPI) מהשבוע שעבר הפתיע כלפי מעלה, אך ניתוח עומק שללו מגלה שהתייקרויות רבות נובעות מגורמים חד-פעמיים כמו תעריפים על יבוא ושירותי בריאות. רכיבים אלה מסווגים כהוצאות "תחזוקה" של המשק – שאינם מושפעים ממדיניות ריבית ולכן אינם מעידים על אינפלציה מבנית.
מדד המחירים ליצרן נותר בקצב מתון. מחירי שירותים – המרכיב הגדול בתמ"ג – אפילו רשם ירידה. גם אם חלק מהתייקרויות במזון ובאנרגיה נראות מדאיגות ברמה חודשית, הן אינן משקפות מגמה רוחבית של עליית מחירים מתמשכת. זו דוגמה נפלאה נוספת, לכך שגיאוגרפיות שונות בעולם נמצאות בסייקל כלכלי שונה.
פעילות בשוק הנדל”ן בארה”ב:
מדדי הפעילות בענף הבנייה מצביעים על חולשה ממושכת. מדד קבלני הבנייה (NAHB) נותר ברמה של 33 – רמה המשקפת כיווץ מובהק. גם מכירות בתים קיימים יציבות סביב 4 עד 4.5 מיליון יחידות בשנה, לעומת 5.2–5.8 מיליון לפני הקורונה – פער של כ-1.2 מיליון עסקאות בשנה.
כשאין תנועתיות בשוק הבתים, נעלמות גם עסקאות המשך - שיפוצים, החלפת מכשירי חשמל, ריצוף, מטבחים וחצרות. הדוחות של Home Depot ו-Lowe's משקפים ירידה עקבית בהכנסות, אלו מאותתים איתות אזהרה לענפי חומרי הגלם, שיפוצים וקמעונאות לבית.
ספר הבז’
ה Beige Book האחרון של הפדרל ריזרב מציג תמונה של פעילות כלכלית מתונה וחסרת אחידות בין המחוזות. בוסטון, שיקגו ודאלאס מדווחים על גידול קל בלבד, בעוד ניו יורק ופילדלפיה מציינות ירידה קלה בפעילות. ברוב המחוזות הפעילות נותרה יציבה או צמחה בשוליים, באופן שאינו תואם תרחישים של צמיחה מהירה ברמת התמ"ג.
קצב גיוס העובדים נותר איטי וזהיר. עיקר המשרות שנוספו היו בתחומי בריאות וחינוך - מגזרים תחזוקתיים שאינם מניעים צמיחה ריאלית. מתוך 74 אלף משרות חדשות במגזר הפרטי, 58 אלף היו בבריאות בלבד, בעוד המשרות ה"צומחות" - הקשורות לייצור, טכנולוגיה או השקעה - הסתכמו בכ-16 אלף בלבד.
רמות השכר ממשיכות לעלות, אך בקצב מתון וללא סימנים ללחץ רוחבי. ברוב המחוזות דווח על עליות שכר מתונות או התייצבות בשכר, בעיקר במקצועות מיומנים או באזורים עם מחסור בעובדים. במשרות לא מיומנות אף נרשמה האטה בקצב השכר, ככל הנראה עקב מדיניות הגירה מצמצמת.
המחירים ממשיכים לעלות, אך לא באופן מערכתי. התייקרויות נרשמות בעיקר כתוצאה ממכסים על יבוא, אולם רבות מהחברות נמנעות מהעברתם המלאה לצרכן. שילוב של שחיקת שולי רווח והשקעות באוטומציה וב-AI נועד לבלום את ההשפעה, מה שמגביר את הדינמיקה של בלימת אינפלציה מלמטה.
הסכם הסחר עם יפן
הסכם הסחר שהוכרז השבוע בין יפן לארצות הברית, אותו כינה הנשיא טראמפ "ההסכם הגדול בהיסטוריה", כולל הבטחה יפנית להקמת קרן השקעות בסך 550 מיליארד דולר. אך מאחורי המספר האדיר מסתתרים סימני שאלה רבים. לא פורסם לוח זמנים, לא ברור מיהו הגורם המממן העיקרי, ולא ידוע אם ההתחייבות כוללת השקעות קיימות שכבר הוכרזו על ידי תאגידים כמו סופטבנק או Nippon Steel.
הבית הלבן מציג את הקרן ככלי ליצירת תשתיות ומפעלים בארה"ב, תוך שליטה אמריקאית מלאה וחלוקת 90% מהרווחים לציבור האמריקאי. מנגד, ממשלת יפן מדגישה שמדובר בשילוב של השקעות, ערבויות והלוואות, שנועדו לקדם את פעילות החברות היפניות בארה"ב. מדובר בפערי פרשנות משמעותיים, שמעוררים ספק באשר ליכולת ליישם את ההסכם בפועל.
לצד הקרן, הוסכם גם על מכסים בגובה 15% על רכבים יפניים - עם איום בהעלאה ל-25% אם ממשל טראמפ לא יהיה מרוצה. בנוסף, יפן התחייבה לרכוש מטוסי בואינג וציוד ביטחוני אמריקאי בהיקפים שנתיים של מיליארדי דולרים. אלא שגם כאן, היפנים מבהירים שמדובר בתוכניות קיימות, ולא במאמץ מיוחד כתוצאה מהמו"מ.
בסופו של דבר, ההסכם הוא יותר הצהרה פוליטית מאשר תכנית פעולה מעשית. הקרן טרם קמה, ואין מנגנון פיקוח או אכיפה. ייתכן שמדובר בניסיון לבנות נראטיב הצלחה לקראת הבחירות, תוך שימוש בשותפה אסטרטגית ותיקה. השאלה הגדולה - האם שווקים אחרים יראו בכך תקדים לחיקוי, או שיעדיפו להמתין ולבחון את יישומו בשטח?